בנייה ושימור רוטינות במשפחה
יצירת הרגלים וזמני פעילות קבועים במשפחה הנו דבר בעל חשיבות גבוהה אצל ילדים בכלל וילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט. הדבר מקנה להם ביטחון מעצם הידיעה מה עתיד להיות היום ובכל יום. זה מעצים את יכולותיהם, מאחר והם מתרגלים מיומנויות קבועות על בסיס יומי, ונותן להם תחושה של שליטה ועצמאות.
להלן מספר טיפים ליצירת רוטינות במשפחה:
1. יצירת אסטרטגיה משפחתית.
שבו ההורים יחדיו והחליטו כיצד אתם רוצים לחיות את חיי המשפחה. אילו ערכים חשובים לכם להקנות? האם זה יושר, עצמאות, אהבה, סבלנות, שוויון... מה המטרות שאנו שואפים עבור ילדינו? אחריות, גמישות, קבלה עצמית.. מהם החוקים והכללים שאתם רוצים שיהיו בבית? שעת שינה קבועה, עזרה בסידור השולחן לקראת הארוחה... אחרי שתגיעו לקווים שאתם רוצים שיאפיינו את המשפחה, החלו להקנות אותם בהדרגה לשאר בני הבית
2. ערכו ישבת "צוות" משפחתית על בסיס קבוע.
הישיבה יכולה להתקיים פעם בשבוע בזמן שנח לכולם, כ- 20 דקות לערך. בישיבה זו החלו בלשבח את הילדים בהתנהגויות שראויות לחיזוק חיובי שראיתם במהלך השבוע. לדוגמה, 'כל הכבוד על האחריות והדאגה לחומי הכלב בכך שירדת איתו לסבוב בגינה...' . לאחר מכן שתפו את הילדים בחיזוק חוקים וכללים רופפים ושמעו את הקושי, אם קיים, שיש להם בנושא הנדון. לדוגמה, יואב לא הולך לישון בשעה תשע כמו שהוחלט. ייתכן ויאמר שאינו עייף בשעה זו והוא מעוניין לישון בעשר. הגיעו לפשרה וסכמו מחדש שעת שינה, תשע וחצי. שנו והתאימו את הכללים לפי הדברים שעולים, אך הישארו נאמנים למטרה העיקרית שלכם.
סיימו את הפגישה בפעילות כיפית כמו אכילת גלידה, משחק משעשע משותף.... והעיקר בחיוך!
3. צרו רשימת משימות יומית/שבועית ועברו עליה עם ילדכם.
הרשימה יכולה לכלול זמני קימה ושינה, זמן מקלחת וארוחות, זמן הכנת שיעורי בית, חוגים וזמן פנוי למשחקים. את הרשימה אפשר לתלות על המקרר, במראה באמבטיה או על לוח מחיק התלוי באזור משותף כמו המטבח. עברו עם ילדכם על המשימות וודאו את הבנתם והסכמתם. השתדלו שהמשימות יהיו ברורות, מדויקות, ובעלי זמנים המותאמים לילד (לדוגמה, ייתכן וילדכם יזדקק לשעה להכנת שיעורי הבית ולא חצי שעה כפי שתכננתם...). חשוב שהמשימות יהיו מותאמות ליכולתם של ילדכם, כך הם ירגישו עצמאיים וביטחונם העצמי יעלה. הצלחה בונה ביטחון!
4. שבחו מאמצים ולא רק תוצאות!
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים לפידבק מיידי. ככל שתעודדו, תשקפו להם הצלחות ותשבחו אותם בסמוך לאירוע, כך הם יפנימו את מה שעשו טוב ונכון. במחקר שנעשה נמצא שילדים שקיבלו חיזוקים חיוביים על מאמציהם ולא בהכרח על התוצאות, גדלו להיות בעלי ביטחון עצמי ומוטיבציה גבוהים יותר מאשר אלה ששובחו רק על התוצאות הסופיות. כאשר ההתנהגות אינה רצויה, הסבירו להם מדוע וודאו שאתם מדברים על ההתנהגות ולא על הילד! לדוגמה, ילד שמתחמק מהכנת שיעורי הבית, במקום לומר ' אתה לא מסוגל לשבת על הטוסיק' אמרו ' יש לך קושי לשבת על הטוסיק'. ההבדל הוא דק אבל משמעותי. כשאומרים 'אתה' הילד תופס את עצמו ככזה והדבר הולך איתו עם השנים שיבואו. כשאומרים 'המצב הוא כזה' הילד לומד את הקשיים שלו ומבין שאפשר לשנותם ולשפרם.
5. בלו זמן איכות משפחתית.
ודאו שאתם מכניסים לרוטינה לפחות פעם בשבוע בילוי משפחתי מהנה. באולינג, טיול בפארק, קיר טיפוס, ים ועוד. האפשרויות אין סופיות וההנאה והתגמול משתלמים! בנוסף, מצאו זמן איכות, לפחות פעם אחת באמצע השבוע, בו כל הורה מבלה עם כל ילד בנפרד. אמא שמצטרפת עם הבת לסיבוב עם הכלב, אבא שיורד לשחק כדורגל עם הבן... אלו זמנים בו הילד חווה ומכיר את ההורה ממקום חופשי וחברי, וניתן לנהל שיחות חולין עם הילדים ולהכיר את אופיים ואישיותם מזווית אחרת. הדבר תורם לקשר ההורי והמשפחתי כולו ונותן לילד, ובעיקר ילד עם ADD, תחושת ביטחון, אהבה וקבלה.
בעידן שלנו לא פשוט להיות הורה, ובטח לילדים עם ADD. הזמן קצר והמלאכה מרובה, הילדים חכמים לאין שיעור, עצמאיים, ולעיתים בעלי אופי מרדני.
אך אל ייאוש! עלינו להבין שהילדים בעידן שלנו זקוקים לאהבה וקבלה כמו בעידן ועידנים. עלינו ההורים להיות קשובים להם ולרצונותיהם ולהשכיל לשלב זאת במטרות ורצונות שיש לנו עבורם.
יצירת הרגלים וזמני פעילות קבועים במשפחה הנו דבר בעל חשיבות גבוהה אצל ילדים בכלל וילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט. הדבר מקנה להם ביטחון מעצם הידיעה מה עתיד להיות היום ובכל יום. זה מעצים את יכולותיהם, מאחר והם מתרגלים מיומנויות קבועות על בסיס יומי, ונותן להם תחושה של שליטה ועצמאות.
1. יצירת אסטרטגיה משפחתית.
שבו ההורים יחדיו והחליטו כיצד אתם רוצים לחיות את חיי המשפחה. אילו ערכים חשובים לכם להקנות? האם זה יושר, עצמאות, אהבה, סבלנות, שוויון... מה המטרות שאנו שואפים עבור ילדינו? אחריות, גמישות, קבלה עצמית.. מהם החוקים והכללים שאתם רוצים שיהיו בבית? שעת שינה קבועה, עזרה בסידור השולחן לקראת הארוחה... אחרי שתגיעו לקווים שאתם רוצים שיאפיינו את המשפחה, החלו להקנות אותם בהדרגה לשאר בני הבית
2. ערכו ישבת "צוות" משפחתית על בסיס קבוע.
הישיבה יכולה להתקיים פעם בשבוע בזמן שנח לכולם, כ- 20 דקות לערך. בישיבה זו החלו בלשבח את הילדים בהתנהגויות שראויות לחיזוק חיובי שראיתם במהלך השבוע. לדוגמה, 'כל הכבוד על האחריות והדאגה לחומי הכלב בכך שירדת איתו לסבוב בגינה...' . לאחר מכן שתפו את הילדים בחיזוק חוקים וכללים רופפים ושמעו את הקושי, אם קיים, שיש להם בנושא הנדון. לדוגמה, יואב לא הולך לישון בשעה תשע כמו שהוחלט. ייתכן ויאמר שאינו עייף בשעה זו והוא מעוניין לישון בעשר. הגיעו לפשרה וסכמו מחדש שעת שינה, תשע וחצי. שנו והתאימו את הכללים לפי הדברים שעולים, אך הישארו נאמנים למטרה העיקרית שלכם.
סיימו את הפגישה בפעילות כיפית כמו אכילת גלידה, משחק משעשע משותף.... והעיקר בחיוך!
3. צרו רשימת משימות יומית/שבועית ועברו עליה עם ילדכם.
הרשימה יכולה לכלול זמני קימה ושינה, זמן מקלחת וארוחות, זמן הכנת שיעורי בית, חוגים וזמן פנוי למשחקים. את הרשימה אפשר לתלות על המקרר, במראה באמבטיה או על לוח מחיק התלוי באזור משותף כמו המטבח. עברו עם ילדכם על המשימות וודאו את הבנתם והסכמתם. השתדלו שהמשימות יהיו ברורות, מדויקות, ובעלי זמנים המותאמים לילד (לדוגמה, ייתכן וילדכם יזדקק לשעה להכנת שיעורי הבית ולא חצי שעה כפי שתכננתם...). חשוב שהמשימות יהיו מותאמות ליכולתם של ילדכם, כך הם ירגישו עצמאיים וביטחונם העצמי יעלה. הצלחה בונה ביטחון!
4. שבחו מאמצים ולא רק תוצאות!
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים לפידבק מיידי. ככל שתעודדו, תשקפו להם הצלחות ותשבחו אותם בסמוך לאירוע, כך הם יפנימו את מה שעשו טוב ונכון. במחקר שנעשה נמצא שילדים שקיבלו חיזוקים חיוביים על מאמציהם ולא בהכרח על התוצאות, גדלו להיות בעלי ביטחון עצמי ומוטיבציה גבוהים יותר מאשר אלה ששובחו רק על התוצאות הסופיות. כאשר ההתנהגות אינה רצויה, הסבירו להם מדוע וודאו שאתם מדברים על ההתנהגות ולא על הילד! לדוגמה, ילד שמתחמק מהכנת שיעורי הבית, במקום לומר ' אתה לא מסוגל לשבת על הטוסיק' אמרו ' יש לך קושי לשבת על הטוסיק'. ההבדל הוא דק אבל משמעותי. כשאומרים 'אתה' הילד תופס את עצמו ככזה והדבר הולך איתו עם השנים שיבואו. כשאומרים 'המצב הוא כזה' הילד לומד את הקשיים שלו ומבין שאפשר לשנותם ולשפרם.
5. בלו זמן איכות משפחתית.
ודאו שאתם מכניסים לרוטינה לפחות פעם בשבוע בילוי משפחתי מהנה. באולינג, טיול בפארק, קיר טיפוס, ים ועוד. האפשרויות אין סופיות וההנאה והתגמול משתלמים! בנוסף, מצאו זמן איכות, לפחות פעם אחת באמצע השבוע, בו כל הורה מבלה עם כל ילד בנפרד. אמא שמצטרפת עם הבת לסיבוב עם הכלב, אבא שיורד לשחק כדורגל עם הבן... אלו זמנים בו הילד חווה ומכיר את ההורה ממקום חופשי וחברי, וניתן לנהל שיחות חולין עם הילדים ולהכיר את אופיים ואישיותם מזווית אחרת. הדבר תורם לקשר ההורי והמשפחתי כולו ונותן לילד, ובעיקר ילד עם ADD, תחושת ביטחון, אהבה וקבלה.
בעידן שלנו לא פשוט להיות הורה, ובטח לילדים עם ADD. הזמן קצר והמלאכה מרובה, הילדים חכמים לאין שיעור, עצמאיים, ולעיתים בעלי אופי מרדני.
אך אל ייאוש! עלינו להבין שהילדים בעידן שלנו זקוקים לאהבה וקבלה כמו בעידן ועידנים. עלינו ההורים להיות קשובים להם ולרצונותיהם ולהשכיל לשלב זאת במטרות ורצונות שיש לנו עבורם.
ולסיום, הדבר החשוב ביותר הוא לכבד ולהוקיר אותם, ולתת המון אהבה פיסית ורגשית כאחד!
