לדחות את הדחיינות- לעבודה! חלק שני

לחלק הראשון של המאמר

אז אחרי שהבנו מהי דחיינות וכיצד היא משפיעה על חיינו, נותר לנו לקבל החלטה להתמודד מול אתגר זה ולנצחו!

הדבר מצריך רצון אמיתי ויכולת התמדה. ככל שתסגל את מעשיך באופן רוטיני, כך העשייה תהפוך לקלה יותר ולבסוף חלק אינטגרלי מהתנהלות יומך.
חשוב למצוא זמן מתאים להתחיל בפרוייקט 'לדחות את הדחיינות'- כדאי שיהיה זה זמן בו המשאבים האנרגטיים שלך זמינים ולא מנותבים לדאגות כאלה או אחרות או לפרוייקטים אחרים בהם אתה עסוק.

אז קדימה לעבודה!

לפני שנכנסים לנושא תכנון לוח זמנים, חשוב לקבוע בסיס אישי של רווח/הפסד מול המשימה.
משמע: מה שמניע אותנו הוא גמול (רווח) שאנו מקבלים עבור ביצוע המשימה, או 'עונש' (הפסד) שאנו מקבלים עבור אי ביצוע המשימה (אם זה במודע או לא במודע)

להלן מספר אפשרויות איתן ניתן לגשת למשימה:

• גמול- בכל פעם שאתה ניגש למשימה, החלט על תגמול שתעניק לעצמך עם סיומה. זה יכול להיות פינוק טעים שאתה משתדל להמנע ממנו, עיסוי מקצועי ומפנק לגופך הדואב או בילוי שקט ורומנטי עם אהובתך. כל מה שעושה לך את זה וזה לא ברוטינה שלך- לך על זה!
• חשוב על הרווח בעשיית המשימה- הרווח יכול להיות חומרי- כגון שעות נוספות המגדילות את המשכורת, צעד נוסף לקראת הקידום המיוחל או האפשרות להתקלח סוף סוף עם מזלף טורבו שחיכה רק להתקנה.. הרווח יכול להיות גם רגשי- הבעת הערכה מהבוס או קבלת תשומת לב חמה מהאשה...
• חשוב על ההפסד באי עשיית המשימה- נזיפה נוספת מהבוס, הפסד כספים, ריבים בבית וכל מה שנלווה סביב דחיית המשימה. לרב ההפסד הוא אשר משפיע על התנהלות חיינו ולא לטובה!
• צור על עצמך לחץ- טכניקה אפשרית נוספת היא לעשות הסכם עם קולגה או חבר בו הם יעקבו אחרי לוחות הזמנים וההתקדמות שלך במשימה. צרו מועד מוגדר לסיום המשימה (בבקשה- שיהיה ריאלי!) ותחליטו מהי התדירות בו הפרטנר בודק באיזה שלב אתם נמצאים.

לסיכום:

1. ערוך רשימה של משימות שעליך ו/או ברצונך לעשות אך אתה מתמהמה

לדוגמא: להחליף נורה בחדר השינה, לשלם חשבון חשמל, לסיים את הפרוייקט בעבודה

2. רשום ליד כל משימה תגמול/רווח/הפסד או צור על עצמך לחץ

לדוגמא: החלפת נורה- רווח: יכול סוף סוף לקרוא במיטה

לשלם חשבונות- הפסד: ריביות, ניתוק חשמל, נושים ובעיקר לחץ....

וכך הלאה.

אז אחרי שאתה יודע מהן המשימות ומהו הרווח/הפסד מולו אתה מתמודד, נותר לך להתחיל לארגנן בלוח זמנים מוגדר.

את נושא תכנון לוח זמנים תוכלו לקרוא בפוסטים הבאים..

עד אז, קחו זמן למחשבה ומצאו זמן לעשייה!

לדחות את הדחיינות חלק ראשון

אחד התסמינים הבולטים והמתסכלים בהפרעת קשב וריכוז הוא הדחיינות.

אנחנו צריכים לעשות את המשימות, אנחנו אפילו רוצים לעשות אותם- אבל איכשהו זה תמיד נדחק לשוליים או נשכח. זה נושא כאוב מאחר והוא משפיע בצורה דרמטית על ניהול חיינו!

הדחיינות מתבטאת בעבודה ובבית- איחור בהגשת פרוייקטים, חשבונות שמעלים אבק וריבית פיגורים והרבה ריבים סביב נושא זה עם הבוס או בן/בת זוגנו לחיים.

בואו נבחן טוב יותר את נושא הדחיינות:
דחיינות משמע: התמהמהות בעשיית דברים דחופים או חשובים לטובת עיסוקים אחרים מהנים יותר אך בעלי חשיבות פחותה.

הסיבה לדחיינות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נעוצה בתיפקוד המוחי הפועל אחרת מאלה ללא הפרעת קשב וריכוז. זו הסיבה אבל לא תירוץ להמשיך להתנהל כך!

האם אתה דחיין?

• האם אתה נוטה להתחיל במשימה חשובה ועוזב אותה לאחר מספר דקות כדי לבדוק אם נכנס מייל/להרים טלפון לאמא/להכין קפה וכד'?
• האם אתה עברת את היום בידיעה שעליך לעשות דבר מה חשוב (לשלם חשבונות לדוגמא) אבל הדבר נשאר רק בגדר ידיעה ולא מעשה?
• האם אתה נוטה לחכות 'לזמן הנכון' או 'למצב רוח המתאים' כדי לטפל במשימה חשובה?

אם כל אלה נשמעים לך כמוך- אז מזל טוב! אתה דחיין מדופלם!

הסיבה לדחיינות היא נוירולוגית אבל ישנה גם השפעה פסיכולוגית לסיבות הדחיינות:

• שעמום! משימה מוכרת ורוטינית הופכת למשעממת. אין אתגר ולכן אין מוטיבציה. יש קושי גדול מאוד לעמוד בשעמום ולהמשיך במשימה- לכן לעיתים אנחנו אפילו לא מצליחים להביא את עצמנו לשבת ולהתחילה.
• חוסר אירגון זמנים. כאשר הזמן שלנו לא מתוכנן, המשימות 'המשעממות' אך חשובות, נוטות להידחק הצידה כאשר כנגד אנחנו עסוקים בפעילויות מהנות ומעניינות אחרות או שפשוט המשימות נשכחות מאיתנו כי אין מי שיזכיר לנו אותם (למעט הבוס הנוזף והאשה המנדנדת..)
• מוצפות מגודל המשימה. גם משימה גדולה לא תעלם לה באוויר אם לא נתייחס אליה. התחושה המלווה היא שאנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל ולכן מתקשים לגשת ולהתמודד עמה.
• פחד מהצלחה או כישלון. פחד שאם נצליח במשימה, אז יגבר עלינו הלחץ (חיצוני או פנימי) לשוב ולעשות שוב ושוב משימות מסוג זה, או פחד שלא נעמוד במשימה ונכשל- דבר 'התורם' לדימוי ובטחון העצמי שלנו שגם כך לרב לא גבוה כל כך.
• פרפקציוניזם. תחושה שלעולם לא תצליח לעשות את המשימה כפי שהיית רוצה לעשותה ולכן עדיף לא לעשות בכלל.
• קושי בקבלת החלטות. אם אתה מתקשה בקבלת החלטות בחייך, סביר להניח שתתקשה בקבלת החלטות גם בקידום המשימה.
  

אז מה הסיבה או סיבות שלך?
האם אתה מרוצה מכך? האם חייך מתנהלים על מי מנוחות או שאתה היית רוצה אחרת אבל לא יודע איך?

חשוב שתבדוק זאת טוב עם עצמך מאחר ודחיינות הנה התנהגות המושרשת טוב טוב במערכת שלנו, וכדי לשנותה נדרש מאמץ ועיקביות- שני דברים שקשים לנו לעשות....

החדשות הטובות הם שאם באמת רוצים- הכל אפשרי!

אז מה עושים?
זה בפוסט הבא...