יום שישי, 30 באפריל 2010

הפרעות קשב וריכוז או הפרעות קשב וריסון?


'הפרעת קשב וריכוז' הנו המונח הרישמי והשגור בהתייחס לנושא זה. כאשר שואלים אדם מהשורה האם הוא יודע מה זה וכיצד זה מתבטא, הוא ישיב שמדובר באדם שיש לו קושי לשמור על קשב וריכוז. זה נכון- אבל לא מדוייק.

ד"ר ראסל בארקלי, אחד החוקרים המובילים העולמיים בנושא הפרעות קשב וריכוז, טוען כי הבעייה המרכזית בהפרעות קשב וריכוז הנו קושי ביכולת ריסון הדחפים.
אם נבחן זאת, נגלה שאכן המוטיב המרכזי בהתנהגותם של ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, מתבטא בעיקר בקושי לדחות סיפוקים ולרסן את הדחפים.
הביטויים לכך הם תגובה אימפולסיבית לסיטואציה ומוסחות עקב גירויים חדשים שנכנסים למערכת השמע או הראייה.

אם נפרש זאת להתנהגויות ביום יומיות, אז מדובר ב- קניית זוג נעלי נייק 'כי זה במבצע' גם כאשר המינוס בבנק מגיע לתקרת האשראי, תשומת לב לזו שיושבת מאחור בזמן המבחן ולועסת מסטיק במקום למבחן עצמו, שבירת דיאטה 'רק היום' בכל יום כאשר עוגת השוקולד החמה 'קוראת לי', להתפטר מהעבודה כי משעמם לי לפני שיש לי עבודה אחרת ועוד כהנה וכהנה.

הפרעת קשב וריכוז היא גם מעבר ליכולת הריסון, אבל בהחלט יכולת זו היא משמעותית ומשפיעה על התנהלותנו בחיים.

אנחנו רוצים את זה ועכשיו! אין אחר כך.
אז כאשר אנחנו מדברים על הפרעת קשב וריכוז, אנחנו בעצם מדברים על כך שאין לנו את היכולת לרסן את הדחפים שקוראים לנו מבעד לדפי ספר הקריאה או בישיבה בעבודה ואומרים 'לך לשתות משהו' או מחשבות שמתגנבות לנו באמצע...

  • זה מה שמפריע לנו להישאר בריכוז- אותם דחפים והסחים שאין ביכולתנו הנוירולוגית לרסן לטובת המשימה הנוכחית אשר אנו עוסקים בה עכשיו וחייבים לסיימה.
מה עושים?
מתחילים להיות מודעים!
כאשר אני צריך לבצע מטלה כלשהי, אם זה בחיי האישיים או אם זה בעבודה, ואותו דחף או הסח מתגנב ומוציא אותי מהמשימה- להיות מודע לכך שאני מתחיל לשוטט למקומות שאני לא צריך להיות בהם ברגע זה!
להתחיל בדיבור עצמי פנימי ולומר- התחלתי ולכן אסיים. האינטרנט, הקפה והסיגריה, שיחת הטלפון, יהיו שם גם עוד 10 דקות אחרי שאסיים את מה שאני עושה.

לא פשוט ואולי גם לא מספיק, אבל הצעד הראשון הוא להיות מודע לכך.
כי אם אתה לא מודע- איך תוכל לשנות?


את כל אלה תוכלו לקרוא בפוסטים הבאים..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה